היוני, הלינגם ומה שביניהם

בזמן האחרון נתקלתי בדיונים רבים ברשת בנוגע לדומה ולשונה אצל גברים ונשים במה שנוגע למיניות ולאינטימיות.

אתחיל מזה שאלו הם שני  דברים שונים בתכלית. אפשר לעשות סקס שאין בו גרם אחד של אינטימיות, כמו שאפשר להיות באינטימיות עמוקה מבלי שיהיה בה סקס.

בשפת הטנטרה, קוראים לאיבר המין הנשי "יוני" שפירושו המקדש הפנימי, ולאיבר המין הזכרי קוראים "לינגם" – מטה האור.  

עצם ההווייה של מקדש פנימי שונה מאד מההווייה של מטה אור.

המקדש הפנימי נוכח, פסיבי, מכיל, מזין, מקודש ומשרה מקדושתו על הנכנסים בשעריו.

מטה האור אקטיבי, חץ שלוח, מאיר על סביבותיו, מאיר ומחמם את חשכתו של המקדש הפנימי ומותיר בו את חותמו האנרגטי.

שני ניגודים…

ומתוך הניגוד הזה נוצר הרצון לחיבור, נוצרת התשוקה המינית, אבל היא באה ממקום שונה, מתוך הוויה שונה.

המקדש הפנימי, כשהוא מתיר כניסה בשעריו, מאפשר למעשה תנועה של אור ושל חום בתוך מקום שמעצם הוויתו הוא שקט ומכיל. הוא מתיר למטה האור לבוא בשעריו, לעשות מהומה, להשאיר חותם אנרגטי ו…ללכת.

ומה בצד השני? מטה האור הנוקשה, האקטיבי והאסרטיבי נכנס בשערי המקדש הפנימי הרך, הלח והחשוך, ומרגיש פתאום מוכל, עטוף, אהוב ואולי גם קצת אבוד בחשכת המקדש.

אז כן, אנחנו שונים, וכמה טוב שכך!

לחיי היוני, הלינגם והמרחק המבורך שביניהם…..

טיפול טבעי לזוגות

תגיות: אינטימיות, חשק מיני, יוני, לינגם, מיניות, סקס, תשוקה
פורסם ב טנטרה טיבטית, מיניות